גזר דין בתיק ת"פ 30060-01-13

1.         על יסוד הודייתו בתחילת משפטו בעובדות כתב אישום מתוקן, הורשע הנאשם בעבירה       של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332 (3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 [החוק].

כתב האישום

2.         מכתב האישום המתוקן עולות העובדות הבאות:

            ב- 21.10.11 בסביבות השעה 12:00, השתתף הנאשם בהתקהלות נערים ליד "כיכר המשטרה" באום אל פחם, שהתארגנה במחאה על מקרה רצח שלא פוענח בעיר. למקום   הגיעה ניידת משטרת ובה שלושה שוטרים. כשהבחין הנאשם בניידת ובשוטרים, הוא             נטל אבן, רץ כשהאבן בידו מרחק מטרים ספורים, עצר והשליך את האבן בחוזקה לעבר      הניידת, במטרה להכשיל את השוטרים ולהפריע להם במילוי תפקידם.

3.         הנאשם היה כבן 18 וחצי בעת ביצוע המעשה ונשלח לשירות המבחן להכנת תסקיר             בעניינו, בהתאם לחובה שבדין.

תסקירי שירות המבחן וההליך

4.         הנאשם, רווק מוסלמי, כיום בן 20, תושב אום אל פחם.

            לאחרונה החל לקבל קצבת הבטחת הכנסה ולפני כן עבד בבניין ובשיפוצים.

            הוא סיים 9 כיתות. לדבריו, נשר מלימודים על רקע המצב הכלכלי הקשה בבית והחולי       של בני משפחתו.

            הוא תיאר מציאות חיים עגומה בצל תחלואה של בני משפחתו, לה הוא חשוף לאורך            ילדותו ונעוריו. מפאת צנעת הפרט לא אפרט.

            הנאשם לקח אחריות מלאה על העבירה וביטא חרטה כנה, המלווה בבושה ובביקורת          עצמית. לדבריו, היה נתון להשפעתם של צעירים אחרים, שנכחו במקום ויידו אבנים,           במחאה על רצח שבוצע באזור מגוריו ולנוכח אוזלת היד שגילו גורמי האכיפה, באי פענוח           הרצח.

            שירות המבחן התרשם כי מדובר בצעיר בעל יכולות, המצוי בשלבי גיבוש זהותו הבוגרת,    אשר גדל בסיטואציה משפחתית קשה ומורכבת, ללא דמויות הוריות מכוונות וניכר, כי   סובל מחסכים רגשיים עמוקים ותחושות של נחיתות, כעס ותסכול. כמו כן נכתב     בתסקיר: "לא התרשמנו מקיום קווים עבריינים מושרשים בצורת מחשבתו ובדרך ניהול     חייו, וגם לא בעל בעייתיות ביחסים מול גורמי סמכות... הסיכון להישנות עבירות          אלימות הינו נמוך".

            שירות המבחן המליץ להימנע משליחת הנאשם למאסר בפועל, העלול לחשוף אותו בגילו      הצעיר לנורמות התנהגות עברייניות ותחת זאת להעדיף את האפיק השיקומי - להטיל          עליו צו מבחן למשך שנה, במהלכה ישתלב בטיפול בשירות המבחן וכן לגזור עליו של"צ        בהיקף 100 שעות, בהתאם לתוכנית שתגובש בשירות המבחן, תוך 30 יום ממתן גזה"ד        וכן עונש מותנה, מרתיע. 

5.         ב"כ הנאשם ביקש לדחות את הדיון, כדי שהנאשם יתחיל בהליך טיפולי ועל מנת שיוכל      להצביע על אופק שיקומי. ב"כ המדינה התנגדה והבהירה כי עמדת המאשימה הנה   למאסר בפועל.

            דחיתי את הדיון על מנת לקבל חוות דעת ממונה על עבודות שירות, טרם שיישקל גזר          הדין.

6.         בתסקיר הנוסף שהוגש מטעם שירות המבחן, הובהר כי הקבוצה הטיפולית בה אמור היה    הנאשם להשתלב תחדש פעילותה רק באוקטובר 2013.

            הנאשם חזר בו מהסכמתו לביצוע של"צ וזאת לטענתו, כי הוא סובל מבעיה בריאותית.        הנאשם גם לא הביע צורך בטיפול.

            נוכח זאת, חזרה בה קצינת המבחן מהמלצתה ונמנעה מכל המלצה טיפולית בעניינו.

7.         הנאשם לא התייצב לראיון בפני הממונה על עבודות שירות.